חברה ישראלית פרטית תשלח מודול נחיתה לירח ב -19 בפברואר.

באמצע פברואר, ישראלי פרטיעמותת SpaceIL עומדת לשלוח מודול נחיתה לירח. המשימה נועדה להיות המסקנה ההגיונית של תחרות 11 שנה שמטרתה לעורר את המגזר הפרטי בחיפושים מסחריים של הלוויין של כדור הארץ. המשימה של המשימה היא לצלם וידאו על פני השטח של הלוויין, כמו גם פעילויות מדעיות שמטרתן לחקור את השדה המגנטי של הירח. הצלחתה של המשימה תאפשר לישראל להפוך למדינה הרביעית - אחרי רוסיה, ארה"ב וסין - שינחתו את החללית על פני הירח.

מודול הנחיתה, המכונה "Bireishit"(Beresheet), שפירושו "ממש בהתחלה", יושק בעזרת כלי השיגור של פלקון 9 שהשיקה SpaceX מקייפ קנוורל ב -19 בפברואר. יחד איתו, המוביל יצטרך להוביל לווין תקשורת אינדונזי חדש PSN-6 למסלול geopotransfer, כמו גם לוויין קטן האינטרסים של ממשלת ארה"ב.

לאחר ההשקה, שלוש החלליות יופרדומן השלב השני של הפלקון 9 במסלול עם אפוגי של 60 אלף ק"מ. PSN - 6 ו הנוסע האמריקאי שלו יחל תיקון כדי להיכנס GSO, ואילו יחידת הירח של חלל ירים את מסלולו במהלך שלושה מסלולים עד הכבידה של הירח לוכדת אותו. לפני הנחיתה, הוא יעשה שני סיבובים סביב הלוויין. הטיסה כולה צריכה להימשך קצת יותר מחודשיים.

משקל המנגנון הישראלי הוא כ -600ק"ג, שרובם נופלים על דלק (בלי זה, משקלו של הבריטית הוא פחות מ -200 ק"ג). המודול ינחת באחד ממכתשי ההשפעה הירח הכהה על הצד הנראה של הירח הקרוי ים של בהירות.

הנחיתה של מתקן הבירישיט תבוצע בים המקהלה (מסומן במעגל גדול). המעגל הקטן ביותר היה מקום הנחיתה הסביר ביותר.

נוסדה בשנת 2011 על ידי שלושה מהנדסים בלבד.עמותת SpaceIL הפרטית הישראלית השתתפה בתחרות X-Prize של Google ירחי עם קרן פרס בסך 30 מיליון דולר. המשימה של התחרות היתה לפתח רוכב ירחי ולשלוח אותו ללוויין. הצוות הראשון שיוכל להתמודד עם משימה זו יקבל פרס של 20 מיליון דולר. המשתתפים במקומות השני והשלישי יחלקו את יתרת 10 מיליון הדולר באופן שווה. תחת תנאי התחרות, המכשיר היה מסוגל לנוע על פני הירח במרחק של 500 מטר ולהעביר תמונות ברזולוציה גבוהה ווידאו לכדור הארץ.

ההנהגה של SpaceIL ושר המדע והטכנולוגיה הישראלית של אופיר אקוניס ליד מודול הנחיתה של המודול הירחי לפני שליחתו לפלורידה

כתוצאה מכך, התחרות נסגרה באפריל 2018. אף אחד מהמשתתפים לא היה מסוגל להתמודד עם המשימה, למרות עיכובים רבים דחיית מאז 2017. עם זאת, SpaceIL לא נטש את מטרתו. החברה פנתה למשקיעים פרטיים לעזרה, ובסופו של דבר אספה כ -95 מיליון דולר לפרויקט. המיטיבים העיקריים הם איש העסקים הישראלי מוריס קאהן ואיש העסקים האמריקאי שלדון אדלסון. בתחילה הונח כי שיגור המנגנון לירח יתקיים בסוף דצמבר 2018, אך כעת השיגור מתוכנן ל -19 בפברואר.

מה שמעניין הוא התמיכה הפעילה של הישראליהחברה גם החליטה לספק סוכנות החלל של נאס"א. לדוגמה, סוכנות הולכת לחבר את הירח סיור Orbiter לפרויקט זה, אשר כבר הקיף את הירח מאז 2009. בעזרת בדיקה, תנסה הסוכנות לאתר כספית ומימן באבק, שיגדל בעקבות הנחיתה של המנגנון הישראלי על פני השטח. LRO גם יצלם את אתר הנחיתה בטווח הנראה.

מרכז החלל גודארד סיפקהתקנה על מערכת SpaceIL היחידה הישראלית של retroreflectors לייזר. זוהי קבוצה של רפלקטורים פינה (מראות), שנועד לספק מדידה מרחק ומיצוב על ידי השיטה של ​​מיקום לייזר פעמו. יחד עם זאת, לא מתוכנן להשתמש מידית רפלקטור המותקן. בדיקה הירח סיור Orbiter מצויד עם מד גובה לייזר, אבל זה מעולם לא נשלח לאותו אפולו חללית retroreflectors המשימה, מחשש כי האות המוחזר יכול להזיק המסלול. נאס"א משתמשת בתחנות לייזר קרקעיות מיוחדות כדי למדוד את המרחק בין מודולי הנחיתה של אפולו לכדור הארץ. עם זאת, השימוש במכשיר שיותקן על מכשיר ישראלי לא יעבוד, שכן הוא קטן מדי בשביל זה. לכן, נאס"א השאירה אותו "במילואים". בעתיד, סוכנות החלל האמריקאית מתכננת ליצור מערכת ניווט כמעט ירח המבוססת על רטרורפלקטורים לייזר דומים המותקנים על חלליות אחרות.

לבסוף, נאס"א תספק את הצוות הישראליגישה לרשת מערכת החלל העמוק, המשמשת לתקשורת עם התקנים של משימות חלל שונות והיא מערכת של אנטנות רדיו רבות עוצמה הממוקמות בקליפורניה, ספרד ואוסטרליה. כמובן, כל הפאר הזה יינתן לצוות הישראלי של SpaceIL ללא פיצוי. נאס"א רוצה לקבל עותקים של כל הנתונים שייאספו על ידי המכשיר המדעי היחיד המותקן על מודול הנחיתה Bireishit - מגנטומטר שבו SpaceIL רוצה לערוך מחקר של "אנומליות מגנטיות" בים של בהירות.

בשנת 1973, השדה המגנטי באזור זהרשמה את תחנת הסובייטים "לונה 21", כמו גם "Lunokhod-2". כדי להפעיל את המכשיר ישמש פאנלים סולאריים. אין כל הגנה תרמית על בירישיטה שתאפשר לו לשרוד בלילה ירח, ולכן אורך החיים הצפוי של התחנה על הירח הוא שני ימי כדור הארץ.

הבנת טבעו של השדה המגנטי של הירחהמפתח להבנת טבעו של בן לוויתנו. בעוד כדור הארץ יש שדה מגנטי גלובלי שנוצר על ידי סיבוב כדור הארץ, אשר יוצר זרימה מתמדת של מתכת לליבה נוזלית של כדור הארץ, לווין הטבעי שלנו אין תכונות אלה. מדענים, לעומת זאת, מאמינים כי לפני 3.6 מיליארד שנה, לירח היה אותו שדה מגנטי חזק. הנתונים שנאספו על ידי המכשיר הישראלי, על פי נאס"א, יסייעו להבין טוב יותר את ההיסטוריה של הלוויין.

כמו מאמר זה? הירשם לערוץ המברקים שלנו, ותמיד תהיה מודע לאירועים המעניינים ביותר מעולם המדע והטכנולוגיה.